חזרה  |   הדפס  |     |   

ובימים שלאחר המלחמה נשכחה התשובה מהאומה

החיים לשגרם חזרו ורוב הלבבות התקררו

ובשקט שלפני הסערה מתלקחת האש לבערה


מעל ל- 4000 טילים נפלו על ישראל בין מצריה ברעש גדול והקדוש ברוך הוא דיבר איתנו בנסים גלויים והקדוש ברוך הוא שוב ביקש שנחזור אליו ברחמים. ואנחנו עם היותנו עם קשה עורף לא מבינים את אותה שתיקה רועמת, לא מבינים כי זה השלב הסופי שלפני מלחמת העולם השלישית לא מבינים כי זה השלב הסופי שלפני ההתחלה של הסוף!

והיום זה כבר היום להחליט על גורל המחר והבחירה בידנו:

'ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים' (דברים ל', ט"ו-י"ט).

היום כשהצרות והצירים הם בתכלית החיזוק וכל העולם כולו נמצא בהתגעשות שקטה ומהירה אל המלחמה האחרונה צריך לחפש את הטעם לכל המהומה. וכך מסביר הרמ"ק הקדוש (רבי משה קורדוברו):

'בסוף גלותינו זה, קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו הצרות לישראל תחילת החיזוק וייצר להם מהצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פינה וירבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים. והטעם, שהשכינה תדין את ביתה ותביאם על מסורת הברית כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו על ידי הנביאים.'

ואיך קרה שירדנו פלאים, לשפל כזה עד שברוב עוונותינו שכחנו את מסורת הברית עד שהוכרחנו לעבור את כל הצרות הקשות האלו באחרית ימים רק כדי לזכור מהי הברית ולמי התחייבנו בנפשנו? וכך מסביר הרב מנחם מנשה זצ"ל ("אהבת חיים" פרשת ואתחנן): 'הבוגדים יבגדו בישראל כי הבוגדים לא יתנו לישראל לא להוכיח, ולא לשמור את השבת, לא בעניין צניעות, ולא בעניין כשרות, ואלו המה הערב-רב. ובגד בוגדים בגדו, שהרבה אנשים ילכו אחריהם כמו בזמן היוונים שהיו מתיוונים גם הם יבגדו בישראל אז מוכרח, שהמלחמה תהיה בתוך ארץ ישראל.'

והגאון מוילנא בספרו אבן שלמה (פרק י"א, ו') מפרש לנו המציאות ומראה בברור שאנו נמצאים ב'גלות הערב רב' וזהו סימן לביאת משיח ה' בקרוב:

'הערב רב... הם פורקי עול מלכות שמים, והם דבוקים מאוד בישראל וישראל לומדים ממעשיהם והם העשירים הגאוותנים... והם גורמים כל ביטול תורה ואריכת הגלות... הם הרודפים אחר התאווה... הם ראשי ישראל בגלות וגוזלים לעניי ישראל... ומתרפים לעשות גמילות חסדים וצדקה עם בעלי תורה, ומזלזלין בתלמידי חכמים'

ובלכתנו שבי אחר תרבות הפרא, אחר תרבות הדמיון אשר למדונו "ראשי העם"(הם הערב-רב) ירדנו מטה מטה עד שזנחנו ברית עולם אשר כרתנו עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ברית עולם שאין להפר ונתחייבנו בנפשנו עד שבאנו לכל אלו הצרות והסבל עד שנעשינו כמו שכתוב בתהלים 'ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו' (תהלים ל"ח, י"ד).

וכך ככול שמתגברת "התרבות הנאורה" של הערב-רב כך מתגבר באמת כוח הפרא של ישמעאל להתנגד לכל סדר ומשטר ככתוב 'והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו' (בראשית ט"ז,י"ב) והוא אשר מקנא את קנאת ה' כנגד רוח המתירנות והפריצות של הערב-רב ותרבות המערב המכתיבה את חוקי עגל הזהב לכל העולם כולו. וזה הטרור הישמעאלי (המוסלמי) מתפשט ומתרחב להגיע לכל מקום בעולם.

והיום בזה "השקט" כשהסערה לא רחוקה כלל עומדים אנו בלב מלחמה כפולה - מלחמת תרבות הפרא של הערב-רב ומלחמת הפרא הישמעאלי. ושתי המלחמות תלויות אחת בשניה ושתיהן עניין אחד הוא. כך ככל שנסלק עצמנו מהשפעת תרבות הפרא של הערב-רב, כך ננצח במלחמה את הפרא הישמעאלי!

וזה הדור המסיים נצרך לעמוד בניסיונות קשים ביותר לקראת הגאולה, ובזה תסתיים תקופת החושך לפני האור הגדול ובתוצאת בירור זה חלוקה בעם לשתי קבוצות עיקריות ועל כך מתנבא הנביא מלאכי:

'חזקו עלי דבריכם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך, אמרתם שוא עבד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות'. (מלאכי ג',י"ג-י"ד)

'שוא עבד אלקים' - זו קבוצה ראשונה, שלא מוצאת שום טעם ורצון לעבוד את ה' יתברך ולא מכירה בערך התורה והמצוות. ולכן זו גם הקבוצה שמזלזלת, מבזה ופוגעת בכל דבר קדוש לעם ישראל.

'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו' - זו קבוצה שניה, אלו הם החרדים לדבר ה' והנחרדים מקיום הקבוצה הראשונה והם הנקבצים יחדיו לדבר בענייני הדת וחיזוקה כנגד מבול הכפירה השוטף. והם הזוכים לשכר הנפלא של 'ויקשב ה' וישמע'- וזהו נחת רוח גדול לה' יתברך לרדת לאותן התכנסויות קודש של יראיו להקשיב לשמוע ולהצילם בכל עת צרה וצוקה. ולא עוד, אלא: 'ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו' (מלאכי ג',ט"ז-י"ז). והוא הוא הספר שעליו נאמר והובטח לכל הנרשמים בו: 'והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים' (ישעיה ד',ג'). ז"א: בזה ספר הזכרון המיועד ליראי ה' ולחושבי שמו ייכתבו אותם קדושים שיוותרו לחיים בירושלים.

ובאחרית הימים ה' יתברך מקבץ את פזורי עמו מכל העמים ומביאם אל ארץ ישראל על מנת לסנן ולברור אותם כאן, ולסלק מהם את המורדים והפושעים ולהותיר רק את הצדיקים והקדושים שבהם. והבירור הגדול כבר החל ככתוב בנבואת יחזקאל:

'והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותכם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה, והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים, כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאום ה' אלקים, והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית, וברותי מכם המורדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבא וידעתם כי אני ה' (יחזקאל כ',ל"ד-ל"ח).

פירוש הדבר שהסלקציה הנוראית של 'מי לה' אלי' כבר מתחילה וזה השקט שלפני הסערה הוא לא זמן לשבת בשקט כלל!

'באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד כפי חובו יצטער, וכל מי שיקשה ערפו ולא ישוב - יאבד, ומי שייתן צווארו בעול התשובה וקבלת הצרות בסבר פנים יפות וייתן שכמו לסבל - יצטרף ויזכה.' (המשך דברי הרמ"ק זיע"א)

כך באלו הימים בזה השקט שלפני סערת המלחמה האחרונה, הזמן עדיין בידינו לנצל לעשות תשובה ולהינצל. כי בהישמע קול שופרו של משיח אין מקבלים גרים ואין מקבלים בעלי תשובה, וגם אם תהיה מציאות של תשובה לאחר ביאת משיח, הרי שלא יהא ערך לתשובה שישובו אז לאחר שיראו עין בעין נפלאות ה' יתברך ושכרן של אלו שעשו רצונו להתגבר על ההיסוסים ולחזור בתשובה בזמן החושך הגדול שלפני הופעת אילת השחר שזהו הנסיון האחרון שזהו זמן הגבורה האמיתית.

'והעניין הוא שהגיע עת הקליפות לבטל מן העולם, וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם, היאך אפשר שיתבטלו החיצונים ורשעים עדיין ברשעם, והקדוש ברוך הוא בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה ואין עוול, ולכן יצטרפו צרוף אחר צרוף עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זו תהיה בתכלית קשי הדין, והקליפה גובה כל חלק חובה מכל מקום.' (המשך דברי הרמ"ק זיע"א)

ובחלוף צרות הגלות הרבות ולאחר המלחמה האחרונה ומלחמת העולם השלישית עוד לפנינו - המלחמה שבה יישחט עגל הזהב וייחרב עולם השקר. וכך כותב הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 205): חורבנה של אדום (עשו) יבוא רק על ידי חורבן העולם הזה. כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו, השלווה תתערער, חיי הפרט ייהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים, וכל העולם כולו יעמוד תחת אימת הרס וחורבן, אז יתגלה לעין כל שהתרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמותו בכיבוש הבריאה כביכול, מביאים רק לאבדון. אז יכירו את ההפסד שבחיי העולם הזה כשהם מרוקנים מכל תוכן רוחני, המובילים רק לכליה ואבדון. כשיתייאש האדם מלהשיג רצונותיו ותאוותיו, אז יתגלה אורו של משיח 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו'. ותתקיים בנו נבואת ישעיהו 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה' (ישעיהו ס', א' - כ"ב) וכתב על כך הרד"ק הקדוש (רבי דוד קמחי) כי האורה מראה לנו על השמחה ועל הטובה כיון שהגיע זמן הישועה זאת היא אורה גדולה לישראל שחכינו אלפיים שנה והילקוט שמעוני כתב שזה אורו של משיח שנאמר 'וירא אלקים את האור כי טוב' מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא בדורו של משיח אותו האור שגנוז מברית העולם לדורו של משיח.

אך אין אורו של משיח נגלה באחרית הימים אלא בצרוף מלחמת גוג ומגוג הנוראית וכך ממשיך ומתאר הילקוט שמעוני (מדרש פסיקתא רבתי פרק ל"ו): 'אמר רבי יצחק שנה שמלך המשיח יבא - כל מלכי אמות העולם מתגרים זה בזה ומהומות בכל עיר ועיר ומלך פרס (איראן) מתגרה במלך ערב, והולך מלך ערב לארם לטול עצה, וחוזר מלך פרס ומחריב העולם וכל אומה ואומה מתרעשים ומתבהלים - גם ישראל מתרעשים ומתבהלים. ויאמרו להיכן נבוא ונלך - והקדוש ברוך הוא אומר להם: בני אל תתייראו כל מה שעשיתי בשבילכם עשיתי הגיע זמן גאולתכם'

'אז קומי אורי כי בא אורך - שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך בניך ובנותיך כל השבטים יחד בתופים, בשירים ובקולות, והשמחה תהיה בשלמותה. הכתוב אומר: "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם" - זה מרמז על ערב רב ועל ישראל - שהתחלת השלטון תהיה ערב רב, וישראל יסבלו נורא מהם בעניין הדת וכמעט יתייאשו שישלטו בבנינו ובבנותינו - ובמשפטים ככל הגויים - בא הנביא ואומר "מי אלה כעב תעופינה" כשהגיע זמן הגאולה כעננים יתפזרו ובני ישראל כיונים אל ארבותיהם יבאו.' ("אהבת חיים" פרשת כי תבוא)

ואז ביום ההוא, ביום הגדול והנפלא הזה יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכולם מקטן ועד גדול ידעו שה' אחד ושמו אחד: 'והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה''. (יחזקאל ל"ח, י"ח-כ"ג) 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' (זכריה י"ד,ח'-ט')

חובר בס"ד ע"י ר. חלווה